השרשרת האהובה שלי. לא יורדת מימני כבר 5 שנים. בעלי ואני הלכנו לאחר אירוסינו לחנות וביקשתי משהו מיוחד ולא רגיל והמוכר הלך לאחור והביא לנו כמה שרשרות מיוחדות וזו אחת מהן . מיד לקחתי והתאהבתי בה המוכר סיפר לי שיש לה סיפור חיים ארוך מאוד על אישה שעברה את השואה והייתה חשובה לה מאוד ומכרה לו את השרשרת הזו וביקשה שימכור אותה רק למישהי שתעריך ותשמור עליה וכך הבטחתי ומאז היא שמורה אצלי .❤️
אז לי יש חתיכת סיפור!
יום אחד כשהייתי בכיתה י"א מצאתי תיבת אוצר אצל אמא שלי בחדר אחרי שנים שהיה גנוז. מפה לשם חמדתי כמה תכשיטים ואימצתי אותם לאוסף הפרטי שלי (כמובן בהסכמת אימי).
יום למחרת בסביבות 12 בצהרים פרצו לנו לבית ועשו ניקיון יסודי עד שהגיעו לחדר שלי (אחרון חביב במבנה של הבית) הספיקו לפתוח את הארון בחדר וככל הנראה קלטו שאני ישנה שנת ישרים ונסו על נפשם עם השלל הרב.
התעוררתי והבנתי שהיה גנב/ים בבית. הבית היה הפוך בקטע מייאש.
וכמובן שהתיבת אוצר רוקנה..
ובזכות זה שישנתי בחדר כל מה שלקחתי יום לפני נשאר אצלי.
אצרף תמונה אחת כי כרגע יש עלי רק טבעת של אמא שלי מלפני 30 שנה פלוס.
שבת שלום ובשורות טובות🙏🏻🌹
שלושה דורות של נצחון על הבלתי אפשרי ,
שלושה דורות של אהבה ,הכלה ואושר.
שישה עשורים בלתי נגמרים מפרידים ביני לבין סבתי אולם 6000 זיכרונות משותפים ומחוייכים של מגורים משותפים יש לשלושתינו עם ילדיי- עברנו לגור ביחד.
ההיסטוריה חוזרת וכל כך כיף להתבגר בצילן של אימי וסבתי, ללמוד מהן , להשכיל וגם להשתטות ולבלות איתן…לפעמים רוח הנעורים שלהן עולה על זו שלי🤣 !!!!
בתמונה סבתי , אימי ובתי בטבעות שקנינו יחד לכולנו ביום שצעקנו לעולם שאנחנו כולנו מקשה אחת של כח ואהבה ולא יוכלו לנו עוד.
שרשרת החוליות הגיעה אלי מסבתא שלי ז"ל. כשהם ברחו מביתם בגבול צ'כיה-הונגריה במלחמה, הם לא הספיקו לארוז. הנאצים בזזו את כל הבית והשמידו את כל אלבומי התמונות והכלים. אבל כשסבתא ואחיותיה חזרו מהמחנות אחרי כמה שנים, הוא נדהמו לגלות שחלק מהתכשיטים שהוחבאו נשארו בבית. אני קיבלתי את השרשרת הזו. את התליון " חי" סבתי השניה קיבלה מהרופא שניתח את סבא שלי אחרי התקף לב, ניתוח שנתן לו עוד כמה שנים טובות. ומגן הדוד הוא מתנה שקיבלתי ממנה לבת מצווה, לפני 26 שנים.
תכשיט שקיבלתי מאמא שלי אשר סבי ז"ל קנה לסבתא שלי לחגיגות יום הנישואים שלהם.
הטבעת יקרה לליבי מפני שהיא לא רק וינטאז' ויפייפיה אלא כי יש לה ערך בשבילי- היא מסמלת את אהבתם של סבי וסבתי אחד לשני ואלי.
האהבה שלי לתכשיטים ולטבעות בפרט היא בעקבות סבתא שלי ז״ל. סבתא שלי הייתה ידועה בתור אחת שבכל אצבע היא עונדת לפחות טבעת אחת. אז תדמיינו איך ניראות שתי ידיים מלאות בטבעות.
כשהתבגרתי, היא הבטיחה לי את הטבעת המצורפת בתמונה.
בשנים האחרונות לחייה היא סבלה מדימנציה ויום אחד אבדה לה הטבעת.
אבי ואני הגענו אליה הביתה בניסיון לעזור לה ולמצוא את הטבעת המובטחת ועוד מספר תכשיטים שהלכו גם הם לאיבוד. הניסיון כשל. לא מצאנו את התכשיטים.
חולפות שנתיים בערך וסבתי ז״ל נפטרה. בשבעה הוצאנו את קופסת התכשיטים שלה וחילקנו בינינו את התכשיטים שנשארו.
יום למחרת בת דודתי הקטנה מצאה קופסה נוספת עם מגירות ובאחת המגירות הייתה – לא תאמינו- הטבעת!!!!!
התפוצצתי מאושר ולא האמנתי למה שהעיניים שלי רואות ומאז כבר שש שנים שהיא עליי. לא מורידה אותה. מרגישה שאני לא אני בלעדיה.
סבתא שלי זוהרה התארסה עם סבא שלי ממש כשפרצה מלחמת העולם השנייה.. סבא שלי גוייס והגיע לצרפת שם היתה גם המשפחה שלו שנספתה כולה בשואה סבא שלי נלקח בשבי הגרמני כחייל צרפתי והצליח לברוח מרכבת נוסעת במהלך אחד ההעברות שהגרמנים עשו אחרי חמש שנים חזר לאלג׳יריה וסבתא שלי חיכתה לו!!! למרות שכולם חשבו שהוא כבר לא יחזור… כשהוא חזר הוא קנה לה טבעת אירוסים שעברה אליי אחרי שהיא נפטרה… סבתא שלי נפטרה לפני 16 שנה וזה מרגיש כאילו אתמול אני עוד חיה אותה ונושמת אותה ביומיום ועם הטבעת הזו יש לי חיבור אליה ולאהבה הגדולה שהיתה לה ולסבא שלי במשך חמישים שנה…
לסבא וסבתא שלי היה סיפור אהבה גדול❤️
כשהם עלו ארצה אחרי ילדות ובגרות קשים מנשוא בברית המועצות, אסור היה להם לקחת איתם תכשיטים מלבד טבעת נישואין.
סבא קנה לסבתא טבעת זהב עם אבן רובי גדולה, זרק אותה לאחד הארגזים במחשבה שאם יגיע יגיע ואם לא, אז לא.
הטבעת הגיעה!
לימים, שכחתי ממנה לגמרי.
בהריון הראשון שלי, נורא רציתי טבעת עם אבן, חיפשתי ולא הצלחתי למצוא משהו שאהבתי ושיכולתי להרשות לעצמי לרכוש.
כשסבתא הגיעה לבקר אותי בבית חולים לאחר הולדת הנינה הראשונה שלה, היא נתנה לי את הטבעת. מכלול הרגשות שהשתוללו לנו בראש ובלב ובבטן, בלתי ניתן לתיאור.
אני זוכה לקבל המון אהבה והשראה מסבתא שלי, אישה גדולה מהחיים, אדירה בכל קנה מידה, מגשימת חלומות לה ולרבים אחרים, הצילה אלפי אנשים כנוירולוגית וממשיכה לרדוף אחרי עשיית הטוב עבור האחר. זכות היא לי.
תליון משרוקית.היה שייך לסבתא רבה של בעלי.
עבר במשפחה. זכיתי לקבל ליום הולדת 40 מחמותי האהובה ז"ל. בעלי כשהיה קטן וחוזר מבית הספר היה מבקש מסבתא לשרוק במשרוקית. היא הייתה שואלת אותו: התנהגת יפה בבית הספר? אם התנהג יפה נתנה לו לשרוק.
היום כשהוא מתנהג יפה גם אני מרשה לו לשרוק לפעמים…
שרשרת סיטואר מדהימה ארוכה ויפה ממרוקו…
שהייתה של אמא שלי ולכל הדודות
בחג השבועות 2022 שהוא גם יום הולדתי התכנסנו כל המשפחה אצל אחותי ובסיום ממש לפני שהלכנו אחותי הביאה חכל אחות מתנה ארוזה בסרט..פתחנו וכולנו התרגשנו: אנחנו 6 בנות:
אמא החליטה לחלק את בשרדרת בין האחיות. אחותי הלכה לצורפת וכל אחות קיבלה צמיד משרשרץ הסיטואר. חייבת להגיד שזה היה מרגש עד דמעות ממש…הסטוריה שנשמרת..הסיטואר זו עבודת יד, חוליה חוחיה, בסימטריה מדהימה עבודה יפהפיה…ואני כמכורה לתכשיטים עתיקים ווינטאייג…יש לי על היד צמיד שהוא לא רק צמיד אלא צמיד עם סיפור, אהבה, משמעות. צמיד שמסמל יותר מכל משפחה ומזכרת מאמא♡♡♡
